בית בשיכון דרום הוא הספר השמיני שאני מוציא לאור (אגב, עד היום הוצאתי לאור שמונה ספרים, כל אחד מהם של סופר או משורר אחר...), אבל הוא כנראה הספר הראשון שבאמת ליוויתי אותו בכל שלבי התהליך היצירתי.
הכרתי את בתיה לפני קצת יותר מחמש שנים, כשהתחלתי להעביר את סדנת הכתיבה היצירתית בספרייה עירונית של באר שבע. קשה היה אז לדעת אם מישהו מחבורת הכותבים שנקבצה שם אז יוציא לאור ספר, ואם כן אז מתי.
בתיה היא הסנונית הראשונה של כותבים שקראו את סיפוריהם בסדנה, ואט אט הבשילו לספר. אני זוכר את הסיפורים הראשונים של בתיה: על צבי עיניים, על דברת דמרי, ועל דונה אלגרה. אני זוכר איך הסיפורים גדלו והתפתחו במשך השנים. אני זוכר איך נוסף הסיפור על האוצר של הטורקים, ואיך, במה שאז חשבתי שהוא הסוף של התהליך נוסף הסיפור על החנוכיה.
ואני גם זוכר את הלבטים אם לארוג את כל הסיפורים ביחד, לרומן. את השאלות והתהיות בקשר לרומן: אם לשנות שמות, מה צריך להיות הסוף, מה צריכה להיות ההתחלה...
ואז כמובן התהליך ה'רגיל', עיצוב עטיפה, מחשבות על מחירים, הוצאה לאור כספר דיגיטלי, ולבסוף הדפסה.
אני גאה מאוד להמליץ על הספר של בתיה, ולדעת שגם בזכותי הספר הזה בא לעולם. אני מאוד מקווה שבתיה תהיה הסנונית שמבשרת על אביב של כתיבה באר שבעית, וגם, כמובן, שתמהר לכתוב עוד ספר...
לרכישת הספר באתר מנדלי:
